"אל גינת אגוז ירדתי, אל-גינת אגוז ירדתי, לראות באיבי הנחל; לראות הפרחה הגפן, הנצו הרימונים." שיר השירים, ו' י"א.
"אמר חורי:
מה אגוז זה, אם נופל לתוך הטנופת, את נוטלו ומורקו ושוטפו ומדיחו, והוא חוזר כתחילתו והוא יפה לאכילה.כך כל מה שישראל מתלכלכין בעונות כל ימות השנה, בא יום הכפורים ומכפר עליהם, הדא הוא דכתיב: (ויקרא ט"ז) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם.
וכמו שאומר חורי על האגוז, כך בעיני הגינה, גם אם היא 'נופלת', כלומר, לא טיפחנו, לא עישבנו, שכחנו להשקות, אפשר תמיד, אבל ת-מיד, לתת לה טיפול מרענן, להחזיר לה אהבה, ולקבל צמיחה מחודשת.
וזאת למה? קודם כל כי הצמחים הם שורדניים. יש להם הרבה מאוד מנגנונים של שיקום. הלוואי עלינו חלק מזה. אם הם צמאים, ועליהם התייבשו, עדיין יש סיכוי שבענף המרכזי תהיה לחלוחית, וממנה אפשר להצמיח ענפים חדשים. אם הם נתקפים במחלות, אפשר בקלות להוריד את העלים והענפים החולים, לשטוף בזרם מים חזק, ולהתחיל מבראשית.
אבל בשביל זה צריך לבקר את הצמחים. להראות להם אכפתיות. כמו בשיר השרים, אל גינת אגוז ירדתי, לראות… אם לא נראה, איך נדע מה לעשות? אם לא נראה, לא נהנה מהגינה.
רגע לפני שנגמר ניסן, הגיעו אלי לגינה זוג אורחים מאחד הצימרים שבישוב, וביקשו לברך ברכת האילנות. למעשה יש מולי, ומול שומר ישראל עץ זית, שלעיתים פורח בתקופה זו, ובגינתי פורח הלימון, שזהו עץ עם 2 מחזורי פירות, ובעצם כמעט כל השנה מחזיק פירות על ענפיו. אלא שאם היו צריכים למצוא נקודה להשקיף על שני עצים אלו, אחד בצפון ואחד בדרום, היה ראשם מסתחרר, ולכן חיפשתי רעיון אחר. פתאום הצלחתי לראות ניצן ראשון של רימון (זן ננסי), ולידו כבר המתינו מספר אשכולות זעירים של גפן, הנקראים 'סמדר'. למעשה 'הפרחה הגפן', כנראה הכוונה לסמדר זה. שהרי פרחי הגפן אינם נראים כפרחים. בירכו 'אשר ברא אילנות טובים להנות בהם בני-אדם' ומילאו את ליבי שמחה.
למי שאין גפן בגינתו, אולי חושב שזה נורא פסטורלי לגדל גפן. אשתך כגפן פוריה, איש תחת גפנו , כל מיני פסוקים המשרים נחת על הבן-אדם. למעשה גפן זהו מטפס (זה הקבוצה הגננית ששיך אליה, לא 'עץ' ולא 'שיח') לא קל לגידול בכלל. בשיקול הכלכלי, העבודה מסביב לגפן, עולה הרבה יותר מקנית כמות ענבים עונתית בשוק. ומי שבכל זאת בא לו ענבים בחינם, מוזמן לקטוף מהגדר שלי. אני, עם כמות כזו עצומה של ענבים, לא מצליחה לאכול הכל, ולא תמיד מספיקה לקטוף. הגפן גם נשירה, ולכן לא מספקת הסתרה- למי שתכנן לעצמו גפן מטפסת על גדר רשת. לא מדברת על 'לכלוך' כי עלי שלכת של גפן הם עלי שלכת של גפן. אבל יש מי שזה יכול להפריע לו אם הם מתגלגלים לו על השביל, או על המרבדים הסינתטיים למינהם. הגפן צומחת במהירות עצומה, יותר מכל מטפס שאני מכירה, אפילו עוקפת בסיבוב את הפסיפלורה. כי מה שהגפן עושה בעונה אחת, הפסיפלורה עושה בכמה עונות. זאת אומרת שצריך כל הזמן לגזום אותה כדי שלא תשתולל על המדרכה. או לכוון אותה לחוטים מיועדים, כלומר להדלות. בתקווה שהיא תבין מה המסלול, ולא תפזול לכיוון חוטי חשמל. מה לעשות, בהדס עוד לא הורידו לקרקע את כל החוטים. וגם הפירות הטעימים, אם לא קוטפים אותם, הם מזמינים זבובים, צרעות, ולכלוך מתחתם.
רגע, אז למה יש לי גפן, אם זו כל כך הרבה עבודה ובלגן?
כי אני אוהבת לרדת לגן שלי (אצלי טופוגרפית זה דוקא לעלות), לחוות את השינוי המיוחד הזה. הצמיחה הפתאומית של הזרועות, ועליהם עלים חדשים ירוקים ועדינים, ללטף כמו עור של תינוק. לראות את הסמדרים כמו עגילים כדוריים שתלויים להגפן על האוזן, לראות אותם צומחים לגולות ירוקות, ואחר כך לכדורים אדום-בורדו, מבריקים בשמש, שאפשר לנגוס בדרך אל העבודה, ישר מהענף לפה. אגב, מה שצומח בגן ואוכלים בגן, אין צורך לעשר.
וגם אם בסוף העונה אני גוזמת וממלאה שתיים עד שלוש בלות דחוסות רק מהגפן, זה עדיין שווה בעיניי.
טיפ למטפס קל לגידול: פנדוריאה. ירוק עד, עלים בגוון ירוק כהה, ויש זן 'מגוון' עם עלים בגוון ירוק מעורב עם לבן. פריחה לבנה או ורודה, עם כתם ורוד כהה במרכז. יש גם עם עלים מגוונים ירוק עם צהוב. לא משתוללת בצמיחה מהירה. היא יכולה להישען על גדר, וגם להשתרג בתוך רשתות. לא משתלטת על צמחים אחרים. אפשר לראות אצל משפחת סיני ברחוב רקפת 2. מקבל שמש מלאה.
אצלי יש זן מגוון. מאחר ונשתל אחרי שהיו באדמה שיחים חזקים אחרים, הוא מתפתח מאוד לאט. נמצא בחצי צל. בכלל כדאי לבחור את המטפסים שאוהבים בקפידה, סמוך לתחילת תכנון הגינה, לפני שתהיה להם תחרות שורשים עם שיחים אחרים . לשתול במקום שיש מספיק נפח קרקע, בקרקע ממש, לא באדנית. המטפסים שנבחר ילוו את הגדר ויהיו רקע לגינה שלנו.
ובעניין הודעת המזכירות, לגזום גדרות חיות המפריעות ופולשות לשטחים ציבוריים: עבודה חביבה זו, אפשר לתת לילדים ונוער לבצע, כל אחד אחראי על גינתו ויכול להפעיל את ילדיו. אני אשמח לסייע להדריך נוער שיהיה מעוניין. גיזום כזה יהיה גם בריא לצמח, ימנע תסבוכת שתהיה מקום לשרצים, במקרה שהמטפס גולש על המדרכה. ובנוסף נעזור לקיים מצוות 'ונשמרתם' מכיוון שאם מטפס פולש למרחב של המדרכה, וגורם להולך רגל לרדת לכביש, אז יצרנו סיכון מיותר לגמרי. תשאלו את מישל, חברתי, עוסקת בביטוח תאונות רכב.
שלומי יברוב מברך ברכת האילנות
פרחי הרימון
הסמדר של הגפן
אודות המחבר
השארת תגובה