בחיים לא ראיתי לנטנה כל כך יפה.
כל כך פורחת.
כל כך צפופה.
איזה כיף לי.
אחרי כמה נסיונות
לשתול משהו ביני ובין השכנים
זה מה שהצליח הכי טוב.
בעודי מחזירה את נכדי מהמדורה אל ביתם ואל המקלחות,
מציצה אלי עופרית הכיף
מבין ענפי שיח אחר.
שניהם יחד נראים מעולים לגדר חיה.
היות והגדר הבנויה
מאבן גויל ירושלמית
היא נמוכה
ולא נותנת פרטיות
לדירות השיכון שמאחריהן.
וכאן השיח ששתול מאחורי הגדר
עולה וממשיך אותה.
אז אפרופו הפוסט אם אפשר לקחת מהגינון הציבורי…
קטפתי לי 2 פרחים,
שמתי לי עגילים,
כמו פעם.
סלפי עם העגיל – עופרית הכיף.
בראשית היה פה…
אוג מכחיל.
בגדר המזרחית,
כדי לתת לי פרטיות
מהחצר של השכנים.
על האוג טיפסה
מורנינג גלורי
שזה שם הרבה יותר יפה
משמה האמיתי העברי
לפופית נאה.
במיוחד שבאמת
יש לה זהר של בוקר (כחול)
ונראית אחרת בשעות הערביים (סגול-ורוד)
אל זה צירפתי דודונאה דנה
כדי לתת הסתרה גם מהשביל הדרומי.
הדודונאה חיפשה את השמש
ופלשה לצד המזרחי.
כי בדרומי יש מבנה
שמסתיר לה שמש בבקר.
אודות המחבר
השארת תגובה